[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כמה אני מבינה, שאני ואתה לא כלום אלא מסכה צבעונית ומחייכת
שאפשר לזרוק לפח אחרי שנה מזוייפת של שימוש...
המסכה הייתה כלכך יפה, כלכך מחייכת, כזאת מושלמת... עוטה יופי
מושלם שכזה, שמעולם לא נראה... צבעוני ומצנץ... מסכה שלא היה
אפשר לקנות בכל חנות... כי היא הייתה מסכה שלי... אני עיצבתי
אותה.
אנחנו עיצבנו אותה. מסיכה שרק ריקנות מילאה אותה.
היא הייתה מושא קנאתם של כל אלה שלא הייתה להם מסכה.
כלכך אהבתי את הקנאה הזאת.
כלכך אהבתי את הרצון שלהם למסכה..
ובגלל זה כלכך המשכתי עם זה.
המסכה הזאת ששימשה כמקום מפלט הכי בטוח, הכי חם, הכי עוטף
ומגן... אבל הדמעות שלי המשיכו לזלוג.
המסכה שהרגשתי בה כלכך לא אני, המסכה שהרגשתי בה כלכך מיותרת
וקטנה... כזאת צבועה!לא יפה ולא מחייכת, ולא כזאת מושלמת.
אבל כלכך כלכך מאושרת... שיש לי מסכה כלכך מיוחדת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל הסיפורים
מלאים תיאורי
זייונים,
אלימות, רגשות
מעורבים ומוות,
אז אני הולך
לישון.

שאילתן מטורף
בשלהי הדוקטורט,
פורש מהחיים
המקוונים


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/4/04 11:52
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מוריה כהן

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה