שיער בלונדיני, שביל בצד,
יושבת מקופלת על הרצפה,
וגם אם תרצה לצעוק,
אין לה קול לצעוק בו.

רק שקט,
יושבת מקופלת בצד,
מכרסמת חטיף קטן,
ביס, ועוד ביס,
ביסים קטנים, ומסכנים.

כמעט ואינה מחייכת,
אך כל חיוך שחייכתי אליה,
נענה מייד בחיוך נדיר שלה,

ומעניין,
אם רק היה לה קול,
על מי הייתה צועקת,
ואיך היה נשמע צחוקה,
אם בכלל הייתה צוחקת,

אולי אלווה לה את שלי,
ולרגע אשתוק,
כדי לתת הזדמנות,
ולשמוע מילים,
שעדיין לא נשמעו.