אריאלה דב / קראתי לך |
בסוף הייאוש לא נתן לי לצעוק
ושבת אליי, אך שונה למדיי
את כל שהיה כבר שכחת וודאי
ובאתי אלייך, מוקפת קוצים
פילסת ת'דרך מבין הפרחים
רציתי לצעוק, "השב הישן"
קרובים, אך תמיד מלווים בעשן
שקט חיפשתי, ורעש נישאר
גם לא נאמר המשפט המוכר
היינו ביחד, אולי בנפרד
אך לא רחוקים, מהישג היד
ושבתי אלייך, לפני שתישכח
את זה האושר שכמעט הובטח
קראתי לך, ומבט לא שלחת
יכולתי לתת כה הרבה... והלכת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|