מרחף מעלי
כמו היית לי עננה
קלילה
על סף שמיים.
והיו בך שפתיים
לטעום בי
קמצוץ.
והיו בי כנפיים
עיגול בם
בצבע אש
מכנסת, מכווצת
ונפרשת.
ורוך נטווה אז
בקצוות החוטים,
נימי מגע
משתלשלים
ונתלים.
ובזמן מן הזמנים
בציפורן הרעד
היינו נפשקים ונפרדים,
מושלמים,
קווי מתארך בי
מתארי בך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.