הוא בא...
עם ידיים בכיסים
הוא בא...
והוא לא אומר מילה
הוא לא אומר כלום
כשבריר שניה...
הוא בא
ונשאר
בלי להגיד מילה
הפשטות
התמימות
הוא לא אומר מילה
אבל בכל זאת אומר
הוא לא נועץ מבטים
אך בכל זאת בוהה
הוא בוהק מאור הירח
וככה הוא בא...
עם ידיים בכיסים
הוא בא...
ולא אמר מילה
וכמו שבא גם ככה הוא הלך
בלי להגיד לשמו
בלי לשאול
הוא בא מלמטה
וחזר אל השאול
הוא לא אמר מילה
אבל בכל זאת אמר
הוא לא נעץ מבטים
אך בכל זאת בהה
הוא בהק מאור הירח
באור לבן של קדושה
ואני לא הבחנתי
שהתמימות... כבר יבשה
שהפשטות כבר הזדקנה
ואני,
אני לבד בודדה,
מאורו הבוהק של הירח
באור קידוש לבן
עומדת בחושך
ומחכה לאותו אחד... שיחזור |