אני זו
שהחזקתי את ראשך מעל המים
בלילות ארוכים ליטפתי
ראשך בליטופים נדיבים
אני זו
שבמשך כל אותן שנים
תמכתי ליבך ושברונך
ודאגתי לכל מחסור הנפש
והנשמה
אני זו שהיו ימים בהם
נותרנו לבדנו כך בלובן
הלילות והבקרים המנומנמים
ואתה היית מוטל שם בחיקי
כתינוק המרגיש מנוחה
ונחמה
בחיק אביו או אמו
ראשך מוטל על ברכיי האוהבות
ידיי מחפשות עוד פינה נסתרת
לגלות
אני זו
שברבות הימים הפך שיערי שיבה
לצד שלך
וחלומי התגשם לו לצד חלומך
בחצר הבית עוד מתנדנדת
נדנדה שכוחה בין העצים
מחפשת מוצא או נחמה מועטה
אני זו
שיושבת כעת לבדי בלילות  
מחכה שתשוב מאותה פינה
מאותו תירוץ נלעג
לחיקה של דמות אוהבת
מאותו החיק המלטף והמרגיע
של זו שמעולם לא הייתה
לצידך.

וכעת כבר אינני יודעת
האם חלומי שהתגשם
הוא גם חלומך.