אבא שלי מת בתשלומים
מת ועודו חייב כסף.

אני בתורי צובר חוב אחד
משלי,
תמיד אמרו:
"צבור ליום אפור".

הריח של ה-Diners  
המגוהץ
למשעי
עומד באוויר

כל איש ועולו
שנה אחר שנה
מתחבאים מהמטען
הנסחב על השכמנו,
מקווים שהוא
לא יאתר

את נוכחותנו.

מסתתרים תחת
ספירלת
המדרגות.
מצפינים את
עולינו תחת
מרבד.

שנה
אחר שנה
מקיף כדור-הארץ את השמש
והעול מתרווח במושב הימני
של המאזדה 323
היפנית
שלך
בפקק
בכפר הירוק.
תמיד שם. להזכיר.

בין משחק שש-בש
אחד למשנהו
בין חברים
לצד
חפיסת ה-L&M
המתרוקנת יושב
לו בנחת.

הצחוק מבדיחה
ירודה,
כה מצויינת,
כה מצויינת לגניזתו.
הוא מצידו, האשמדאי,
שועל קרבות וותיק  
כבר יודע שאתה בידיו.
אותו לא תטמין.

וכך הם עוברים
החיים
למודי
הייגון

והשעון עם נקישתו
המקניטה:
תיק תיק
תק תק תיק תק תיק
תק
ענבלו מכה בראש הפעמון של בעליו.
כאילו להזכיר
שהעול אם לא על הגב הוא
אז בכיס, על המצח, צמוד לחזה

משתגע

עד שאתה מוצא
מפלט באובססיה
אוךךך, כמה אני אוהבים אובססיה!
הימורים
שתייה
סמים
ניפוח הגוף
או
ניאוף עם עובדת פליפינית.
גם
הוצאת שחורים מהאף
היא אופציה ראויה.

העיקר
למצא
אחת
מהר
מהר