הם לא יצליחו לקלקל לנו! כמה שינסו הם לא יצליחו!
הכוח שלי ושלך, החיבור הגורלי שנוצר, לא ניתן להפרדה!
האנשים שמסביב, הרחוקים לנו עד מאוד, שכבר לא בחיינו
להם החוצפה לנסות.
הם לא מבינים שדי! כבר אין להם חלק בחיינו, אז שיסתלקו להם!
אתה כזה סלחן, לא מבין על מה המהומה,
"הם פועלים מתוך צער" אתה מנסה להסביר.
אבל לי זה בכלל לא משנה, הם מנסים, ואותי זה מרגיז!
"הם פועלים מתוך תסכול, רע להם שטוב לנו." אתה מוסיף.
אבל אותי זה לא משכנע, הם פשוט רעים!
"אנחנו יחד ושום דבר לא ישנה, אנחנו יחד לנצח." אתה מנחם.
"לכי לישון, חבל על ההרהורים על עניינים שלא שווים..."
אתה מחבק, ואני כבר מרפרפת בחלום...
ומחר כבר בוקר חדש...