מונה גולד / הזיכרון הישן |
ולבי נעשה נרגש;
שוב אני ואתה
מורעלים בשיא התשוקה-
את הדלת טורקים,
טלפונים מנתקים
וביחד מתלכדים
בסערת חושים. מתעלסים
ואת העולם שוכחים
כאילו היינו שיכורים.
אילו הייתי ציפור
הייתי עפה אליך עכשיו
ובונה את קני לצדך.
אהבתי אותך ועדין אוהבת;
כמו באגדה נוגה - רוצה
לשבת בזרועותיך חבוקה,
מבקשת את גופך להרגיש,
מתרפקת בלי להפסיק,
לוחשת לך מילות אהבה
ובעיניך מביטה,
עד ששומעת אנחתך
מרגישה את הלם גופך.
אילו הייתי ציפור
הייתי עפה אליך היום
והמחר יהיה ללילה
כמו בחלום הישן.
13/04/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|