|
פעם
יושבת תמימה
ושואלת אותי
ואני לא יודע למה
הייתי עונה לך
רק בכדי שתשתקי
ותתפשטי
פעם
היית שואלת אותי
והייתי שותק
לא יודע מה להגיד
פעם...
מזמן
ואת
לא שואלת כלום על שום דבר
את לא חושבת על מה שעבר
את לא יודעת כלום
ואת לא
לא משנה לך שזה מיותר
ולא אכפת לך שאי אפשר
אהבה גדולה?
את בסימן שאלה.
היום
אחרי שמתקרר
תשובה לעוד שאלה
ואני עוד פעם משקר
הכל
רק כדי לא להתמודד
ואולי
יום אחד יהיה אפשר
להתעלות
ובלי שאלות
פשוט להיות...
ואת
לא שואלת כלום על שום דבר
את לא חושבת על מה שעבר
את לא יודעת כלום
ואת לא
לא משנה לך שזה מיותר
ולא אכפת לך שאי אפשר
אהבה גדולה?
את בסימן שאלה.
עכשיו
כשזה הכל מאחורינו
לפעמים אני מבין
מה היתה התשובה
אבל
אני לא ממש בטוח,
אם היית שואלת שוב
מה הייתי עונה?
ואת
לא שואלת כלום על שום דבר
את לא חושבת על מה שעבר
את לא יודעת כלום
ואת לא
לא מבינה שזה כבר נגמר
שבעצם אין לזה מחר
באשליות?
ואת
לא שואלת כלום על שום דבר
את לא חושבת על מה שעבר
את לא יודעת כלום
ואת לא
לא משנה לך שזה מיותר
ולא אכפת לך שאי אפשר
אהבה גדולה?
את בסימן שאלה. |
|
|
עם כל הכבוד
למקרה המצער
שקרה שם,
מה זה השם הזה
קוטאותי?
ולאן נעלם
צבוטאותי?
שגם זה לא שם מי
יודע כמה...
אבל הוא בחיים
אז לא מדברים
איתו.
אבל קוטואותי,
מה זה?
בצבוטאותי לפחות
יש תאור של
פעולה וזה אולי
מובן או מועיל,
אבל מה זה
קוטאותי, זה
נשמע כמו שם של
דלקת במעי הגס!
להב בן-לאדן,
גננת במעון
לקשישים, בויכוח
פילוסופי עם
מעריץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.