ליד האח רכונה אשה
ידה סומכה נוגות ראשה
האש בוערת פוצחת אשה
והיא מחכה לבוא אישה
זימזום-אוד בוער נושר
רשרוש-גזר עץ רומץ
עמעום-האש דועכת
כרננה עת צליל אחרון יידום
לבב אשה נכמש מקור הכפור
ודמעתה קופאה
כי היא חולה ואין מולה
כי אם הקור הכפור והבדידות
אישה ודאי אי-שם
ראשו צונח בין טיפות המור
כי הוא שיכור
ובפיו אישם של יין והימור

ופה גוברת הבדידות
ואין נשמעת כי אם נהמת הסער
האש מחרשת אט
וראש אשה נשמט
אל שכם
ידיה אל חיקה שמוטות
קפאם הקור
ולרגע,עוד צל חיוור של אש
ייגה בפנים הקמוטות
זמזום יתום וגץ אחרון
אוחז בשער ארוך
צחור ככפור
ולפתע חמימות ליצוריה מפכה
אש אוכלת שערה
פושטה כגל גואה
אך היא שותקה ובפנים
אף צל חיוור של כאב שבחיים
כי אם כיעור נואש של מוות
דממה,מלבד זימזום האש
המשלחת נגוהות פזיזים לחדר
אוכלת בלשונה
כל חפץ בדרכה כי ייקרה
ובמהירות צעדה תחיש
הן להבה לוחכת חיש
דברים מהוהים
הזמן עיכל במלתעות הריש

חום פושט וגוף אשה
מכפור צחור עוטף שחור
סער-כנפעם דומם
שתיקה כבדה
אך שם בפתח נשמעת
נקישה שיכורת עלומה
נקישה חוזרת ונשנית