20 דקות אחרי שניפרדנו בטלפון קמתי לשמירה, קיללתי את השעון
המעורר. רציתי לזרוק אותו אבל חבל עליו. לקחתי את שר הטבעות
לתוך האפוד, פרקתי את הנשק והלכתי לשמור. החלפתי את ניר
הטכנאי, נראה לי שטוחנים אותו בגלל שהוא צעיר, הוא לא באמת
צעיר, הוא כבר בן 20, נראה לי. אני כל הזמן רואה אותו, גם אותי
טוחנים. התחלתי לקרוא את הספר ואחרי הפרק הראשון שקראתי (שהיה
ממש ממש ארוך) שמתי על עצמי חרמונית ואז שמתי לב שאין עליי
שכפ"ץ, זה חובה לשמירה פה בש"ג. בקושי סיימתי שני פרקים בגלל
עייפות, בסוף אוחנה החליף אותי, הוא תפר אותי ברבע שעה בגלל
שאחד הקצינים לא התעורר, אז הוא הלך ל ECS לפרוק את הנשק. הוא
לא הביא אפוד ושכפ"ץ אז הוא נדפק, כי כבר היה בוקר וכולם
מגיעים בשעות האלה. אמרתי ליבגני זה (תמיד הוא אומר "זה", נראה
לי שבהתחלה זה לא היה בכוונה אבל עכשיו זה כן, וזה כל הזמן
מצחיק אותי...) להביא לו שכפ"ץ ב-8 וחצי, כשהוא הלך לתורנות
מטבח. העירו אותי גם ב-8 וחצי בשביל תסח"ים (אני לא יודע מה
הראשי תיבות, אבל ככה נראה לי שרושמים את זה), שזה אימונים עם
הרס"ר על הליכה בשלשות וכל מיניי שטויות כאלה. פתאות צריך
לעשות את זה כי יש לנו החלפת פיקוד ביום שני, לפני שאת חוזרת.
בכל מקרה, העירו אותי שעה לפני בשביל החרא הזה שהולך להיות כל
יום עד החלפת הפיקוד. מייד אחרי זה אור, שהעיר אותי, עלה לשמור
והרס"ר, קובי שמעוני בשביל העניין, אמר לי להחליף את אור במש"כ
(מנקה שוטף כלים נראה לי, אבל אנחנו קוראים לזה משרת של קובי)
עד שתומר יעלה מהש"ג. הסכמתי, כאילו הייתה לי ברירה, ואז הוא
אמר לי לעשות סריקה האיזור, אחרי זה הוא אמר לי לנקות את
האיזור והשירותים, כל פעם הוא אמר משהו חדש, ככה שרק עשיתי
סריקה. ואז תומר בא, והוא אמר לי שהוא היה מש"כ כבר פעמיים
שבוע שעבר, ולא רצה להחליף אותי, אז לא עזר לי להתווכח ונשארתי
מש"כ, במילא ב-11 כבר היו צריכים להחליף אותי, כי הייתי צריך
לעלות על א', לאכול ולשמור. אז קובי אמר לי לגרד צבע בשירותים
ואח"כ לצבוע אותם. מה שעשינו זה שטפנו את הרצפה עם זרנוק כדי
שהיא לא תתלכלך ואז הוא צבע קצת ונתן לי לצבוע - צבעי לא יהיה
המקצוע שלי, בטוח! אם כן אז החברה שאני אעבוד בה תפשוט את הרגל
מהר מאוד. באמת, אני כל כך גרוע! אחרי צביעה ממש מחורבנת באתי
לאוחנה שיחליף אותי ואז הוא התחיל לזיין לי בשכל שאני אספיק גם
אם הוא יחליף אותי עוד רבע שעה ועכשיו הוא מנקה את הנשק כי הוא
צריך לעמוד למסדר (אוחנה תמיד מזיין את השכל, אם צריך שהוא
יעשה משהו ואז מפריעים לו כדי להתווכח הוא יפסיק הכל ויתווכח.
הוא לא מסוגל להמשיך לעשות את מה שהוא עשה כמו בנאדם נורמאלי.
והכל הוא עושה נורא לאט - להחליף מדים לוקח לו לפחות 20
דקות.). התעצבנתי, אבל חזרתי לצביעה שלי, בגלל שהוא הרגיז אותי
אז עשיתי את הצביעה בכוונה במקומות קלים כדי שיישאר לו החלק
הקשה, זה ממש מעייף את הידיים כל הקטע הזה של הצביעה. הוא באמת
בא אחרי רבע שעה. הלכתי לאכול ולש"ג וראוכר היה שם. אמרתי לו
שיאכל ויחליף אותי כי אנ ימת לחרבן, אז הוא אמר שגם הוא, כבר
מלפני השמירה ותומר החרא (אני הוספתי את החרא, ראוכר מדבר יפה
בד"כ) לא נתן לו לחרבן לפני השמירה והפק"ל חירבון שלו (יש לו
מגבונים לחים והוא לא מחרבן בלי זה, חוץ מפעם אחת בטירונות ואז
הוא לא הפסיק להתבכיין על זה שהוא שרט לעצמו את התחת) במילא
נמצא למעלה, אז הוא אמר שאני אחרבן מהר ואחליף אותו, אז אמרתי
לו שתוך 10 דקות אני חוזר. שני דברים למדתי בצבא - לחרבן מהר,
פחות מ-7 דקות שקיבלתי בטירונות, ואני ידוע בחירבון ארוך
בדר"כ, אני נח שם. ועוד משהו למדתי בצבא, אבל אני לא זוכר אותו
עכשיו. הגעתי לפני שעברו 10 דקות. לא קרה עוד שום דבר מעניין,
הלכתי בערב ל ECS לדמיינים - מעין סימולטורים, והושפלתי קשות
ע"י עוז. הלכתי לישון ושמרתי עוד פעם 3-6, הפעם ביקשתי את השעה
הזאת כדי להמשיך לקרוא. הייתי דיי עייף אבל קראתי הרבה. אחרי
זה, לקראת 9 בבוקר, היה מיידי ואף אחד לא היה סגור איזה תקן
הוא. קבענו שאני יהיה כיתת כוננות ועומר ברנדר (קוראים לו
ברנדה...) יהיה כרמל. ואז פתאום הייתה הקפצה, בגלל שלמג"ד
התחשק, אז רצתי כמו מטורף על הבוקר... כשחזרתי, רציתי לישון
קצת אבל קובי הגיע ואמר לי לחזור לש"ג ולעזור לנקות את העמדה
ואחרי זה לי וליבגני יש משפט. רן אמר לי שאסור לו כי שרפתי
לילה ואני צריך להגיד לו את זה. אז אמרתי לו והוא היה בסדר,
הוא אמר לי ללכת לישון ונדב ילך לנקות, אחרי זה לקום ב-10
ויהיה לי משפט. אכלתי סרטים והטרדתי את רן בפחדים שלי, אבל
ב-10 היו תסח"ים (דרך אגב ביררתי וזה כנראה תרגילי סדר חיליים
או משהו בסגנון). קובי היה נחמד ויבגני אמר לי שקובי תמיד
מאיים במשפט ולא לדאוג. אחרי זה רציתי לסדר את הקשר בנל"נים
(נקודה לנקודה) ביחד עם התק"שניקית אבל ויזל, שחולה סגמ"ת, רצה
לעשות שיחה צוותית לקראת העזיבה שלו, והוא כל הזמן דחה את זה
ובסוף הלכתי לשמור ואפרת הלכה להתקלח. קובי התלהב בתס"חים
מהמצב "דגל שק", הוא רוצה שבמסדרי בוקר (כל יום ב-8 ורבע למי
שלא שרף לילה) נעשה ככה בהרמת הדגל... כמובן כשעליתי מהשמירה
פיספסתי את השיחה, שבמילא ארכה 10 דקות. נועה, שמחליפה את
תמיר, קבעה איתי שעה לשיחת פתיחה. השיחה הייתה בסדר, ורציתי
להתחמק משיחת סיכום עם ויזל, אבל בסוף התחרטתי ושאלתי אותו אם
נעשה שיחה, כי למחרת הוא עזב. אז קבענו שיחה לילית, בעשר וחצי
ובשיחה גיליתי בהתחלה שיש לו ראש מעוות והוא חושב שאם מפקד
עושה משהו פסול אני לא צריך להעיר לו על זה. בהמשך הוא אמר
שהוא לא מרוצה ממני, "מהאינטראקציה" שלי עם כולם, ככה הוא כינה
את זה. ושראשי הצוות לא מרגישים שהם יכולים לסמוך עליי לבצע
משימות. זה לא נראה לי בכלל נכון ובערך כל דבר שהוא אמר לי שלא
עשיתי טוב הייתה לי סיבה וזה נראה כמו תירוץ. לא יודע אם זה מה
שזה אבל זאת הסיבה. אז אני עצלן קצת. חוץ מזה הוא כל הזמן
הסתכל עליי במבט המוזר שלו. אני הבטחתי לעצמי להשקיע ב-4
חודשים האלו כדי לצאת למפקדים, לא עשיתי את זה כמו שצריך, לא
משנה למה. לפי החישוב שלי אני בסוללה חודש וחצי ואני כמעט
מוסמך, זה היה צריך להיות יותר מוקדם. השיחה שלנו הייתה עד רבע
ל-12 וכבר הלכתי לשמור, החלפתי את ראוכר ואנחנו טוחנים עכשיו
כי נשארנו 5 אנשי צוות והטכנאים עושים בעיות בשמירה, כולם
הוציאו פטור משמירות. מחר יהיה יותר טוב, אני מקווה. לא מצאתי
את הספר שלי לפני השמירה אז לקחתי את החומר להסמכה ללמוד.
נרדמתי כמו מטורף בשמירה, זה מה שקורה כשאין לי כל כך מה לעשות
בשמירה. בהמשך היום כבר גיליתי שתומר לקח לי את הספר. יום
חמישי לא היה יותר טוב. יש מצ"קניק וטכנאי אחד ששומרים, יורי
חילק לנו את השמירות ל-1410, יורי ממש מעאפן, הוא לא טוב
באחריות הזאת של השמירות. המצ"קניק זה שמעון, הוא בסדר. הטכנאי
הוא הצ"ח (הצבת חירום) ויש עוד טכנאי שיש לו פטור, ניר, הוא
דיי מעאפן. עשיתי בבוקר סבב עם הילה ואז ישר הלכתי לשמור. אחרי
זה, אני ודביר רצנו בכנש"ים להוציא מם תחות כי היה איזה תרגיל
(Live Air Trainer), דביר התעייף ממש מהר אז לא עשינו את זה
בריצה... התרגיל היה נחמד, הייתי שם קצת לראות את התרגיל. אחרי
שהוא נגמר, לקראת הערב, החזרתי את המפתחות עם יורי. הוא ניסה
לעקוף אותי בריצה אבל לא הלך לו. כשעצרנו מול כנ"ש לפני אחרון
הוא ניסה פעם אחרונה, הוא אמר לי להחזיק רגע את הקופסה של
המפתחות ואז התחיל לרוץ כמו משוגע, זה היה ממש משעשע אבל מייד
עקפתי אותו והוא תירץ את זה שהוא סבא. הייתי צריך להגיד לו
שיקבל את זה כמו גבר... ככה הוא אמר לי כשקיבלתי יום ביציאה
וכל פעם בערך שהוא התנהג כמו אידיוט. יותר מאוחר, לקראת הלילה,
העברנו את המכ"ם לעמדה הרגילה שלו כי נגמרו התרגילים שנערכו
שבוע. אני הייתי ציפור, קפאתי מקור, והשארתי הודעה בפלא-פון
בשבילה. מייד אחרי זה הלכתי לשמור וזאת הייתה שמירה מוזרה בגלל
העייפות. כשאור החליף אותי הוא אמר לי שמכבי הפסידו, ושאני זה
שעושה קניות בבוקר (שמרתי 9-12), זה אחרי שאני שומר 6-9.
כששמרתי בבוקר גיליתי ששמעון חבר של ספיר (מש"קית קליעה
שהמפק"צ שלי כמעט עשה בטירונות). אחרי השמירה הלכתי לעשות
קניות, עשיתי קניות דיי טובות, כולם היו דיי מרוצים נראה לי.
אבל תומר האידיוט היה אמור לקנות סיגריות בשק"ל ואחרי זה,
כשהוא התכוון להביא לי, הן נשארו בצד וכנראה שמישהו לקח אותן.
יורי כמעט הרג אותי כי זה הסיגריות שלו, זה חירפן את כולם
מצחוק כי יורי הסביר לי כל כך הרבה פעמים כמה הסיגריות חשובות
לו. הוא איים עליי עם איזו חרב שלו ואז אוז אמר לו שהשתמשנו בה
לנקות את השירותים (האידיוט עטף מקל עם איזולירבנד וקרא לזה
חרב...), הוא ממש השתגע מזה. עכשיו אני צריך להחזיר לו כסף על
זה. ישבתי קצת ב ECS עם תומר ותומר. נאייר בא לסגור שבת אחרונה
לפני השחרור, אני מת עליו. הוא הר"צ הכי נחמד, הוא קצת עצלן
וזרקן אבל הוא ממש בסדר. בנופש שיחקנו טניס והפסדתי לו (אם
הייתי במיטבי הייתי מכסח אותו...) הלכתי לשמור ועשיתי עסקה עם
שמעון שיוכל ללכת לארוחת שישי, כי אני לא ממש שם זין על זה.
בסוף הוא גם הגיע יחסית מוקדם ולא ממש התחילו לאכול כי היה להם
מיידי. אבל בארוחה הזאת דווקא לא היו מספיק שניצלים, בדר"כ יש
המון. יום שבת עבר בשמחה ובששון בלי מקרים מיוחדים, הכנו
המבורגרים והיה טוב, היינו צריכים להחביא את זה מהמסו"ל כי
המפקד התורן לא הסכים להדליק אש, למרות שזה לא נקרא שהדלקנו
אש. ביום ראשון היינו ממש רעבים ועשינו עבודות לקובי כי יום
שני ההחלפת פיקוד הזאת. פתאום, באמצע סחיבת עמודים עם אוחנה,
היה מיידי. אוחנה יצא ממש אפס כי הוא אמר שהעמודים כבדים נורא
ואי אפשר להרים שניים ביחד ועוז ולירן צחקו עליו שהוא סתם
מתבכיין. בכל מקרה, המיידי היה שעה ו-40 ואני הייתי ציפור,
וירד עליי גשם, וחשבתי שזה חרא מיידי אבל לא רציתי להתלונן כי
אז כל אחד יספר על מיידי יותר קשה שהוא עשה. אבל כשחזרתי
לבקריה לירן צחק על המיידי ואוחנה אמר שהוא ועוז ניסו לבקש
שאני ארד מהעמדה אבל לא הסכימו, כנראה שזה איזה קטע של רוכמן,
הוא ממש בנאדם מעופף, הוא לוקח קשה את הקטע שאנחנו לוחמים,
וחוץ מזה להעיר אותו לפריקת נשק זה ממש סיוט. הבנאדם יתעורר רק
אם יצלצלו בשני הטלפונים בחדר שלו, ידפקו בדלת ויבעטו בקיר,
וגם זה רק אחרי 10 דקות רצופות. אז סוף סוף, אחרי המיידי זללנו
כמו חזירים ואחר-כך הגיעו האנשים של יום ראשון, חוץ מרן, שאני
לא יודע מה נסגר איתו, כנראה שאישרו לו את הרגילה, וסעיד,
שהגיע יותר מאוחר כששמרתי עוד פעם. עשינו כולם עבודות בשביל
קובי עד השמירה של. בערב היה ויכוח מי יישן למעלה ומי למטה,
ובכלל יבגני וסעיד העדיפו לישון למטה אז לא הייתה בעיה בכלל.
לפני שהלכתי לישון השארתי לה הודעה ממש קצרה ובשמירה שלי
נזכרתי מה הדבר השני שלמדתי לעשות בצבא - גרעאפסים. כל הילדות
שלי התבאסתי שכולם יודעים ואני לא. בסוף הטירונות שלי, כשסתם
ניזרקתי פתאום הצלחתי לעשות גרעאפס, זה היה מרגש. ממש. העברתי
כמה דקות בשמירה בעשיית גרעאפסים ארוכים ורצופים. יום שני היה
הטקס, עשינו תס"חים דיי טובים, נראה לי. אני לא התבלבלתי
בכלום. מייד אחרי הטקס אכלנו דיי הרבה ואז מייד קיפלנו הכל, כל
מה שהכנו יום לפני - במה, מדרגות, דגלים, ואח"כ היה צריך מישהו
לרדת למטבח לנקות את הכלים - אני הלכתי, לא מרצוני, והיה הרבה
עבודה למרות שאמרו שלא תהיה. אבל גם פגשתי שמה את נסיכי, הוא
נקע את הקרסול איכשהו. היה נחמד לפגוש אותו. אחרי זה עשיתי
עליית משמר כי עליתי לשמור אחריה. כשחזרתי אמרו לי שיש ביקורת
כו"כ על הצל"מ והקשר ואני צריך לדאוג שהכל יהיה תקין. בינתיים
יבגני השאיר את המא"ג והמ"ק בבקריה, ואני הייתי צריך לטפל
בהכול. ביום שלישי קמתי למסדר בוקר ואחריו ניסיתי למצוא את
הקשר של היחידה לתקן את הקשר, אבל הוא נעלם ומצאתי אותו קצת
יותר מאוחר. וכל שנייה מישהו ביקש שאני אעשה משהו בשבילו, ככה
שלא נחתי כל היום. הייתי גם אמור ללכת לשמירה ואז הקדימו לי
אותה, ואז, אחרי 20 דקות, החליפו אותי, השמירה הכי קצרה שהייתה
לי, נראה לי... סתם עליתי על א' ועוד פעם על ב'. אחרי השמירה
אני אמור לתקן את הקשר ועוד דברים שעוז אמר לי לתקן. הם נזכרו
עכשיו שיש ביקורת של שחר ביום רביעי - ביום שהיא חוזרת, וביום
שיש שתייה של תומר נאייר. וכל זה בגלל ביקורת של מכהנ"מ שבוע
הבא. הם ממש לא מאורגנים. עכשיו כולם קורעים ת'תחת כדי שהכל
יהיה מוכן. ככה זה בבסיס הזה, הכל נעשה ברגע האחרון. אם לא
הייתי משקיע בנע"ת שלי הייתה לי הרבה עבודה. כשחזרתי מהשמירה
בבוקר ראיתי שיחה ממך בפלא פון והתבאסתי שלא לקחתי אותו
לשמירה, יותר מאוחר כבר דיברנו והייתי קצת לחוץ לביקורת,
הביקורת עברה דיי טוב. ובגלל עוד שמירה לפני הביקורת פיספסתי
את השתייה של נאייר... הוא הבטיח שתייה בלי אוכל ושתייה והוא
קיים - הוא הביא המון גלידות, הוא הביא לנו, אנשי הצוות, מתנה
- מתקן קטן עם כל מיני משחקים, זה נראה נחמד וממש צחקתי
כשראיתי את זה, אבל המשחקים קצת פגומים...למחרת נגמר השבוע
ואני חזרתי הבייתה.