רינת מסיקה / אהובי |
ציפורים נסות לאיים רחוקים
ספינה שוקעת כנועה לנצח
בין סלעי התהום ובין סלעי המוות...
השקט לוחש אהבה,
האהבה צווחת מתהומי ליבה
לעולם לא אדע את אשר אהובי ידע
הוא טבע למרגלות הנהר
התמזג עם הטבע,
לא הספיק ללחוש באוזניי מילות ערגה
נשימותיו האחרונות האטו את פעימות ליבי
עד שחדלתי גם אני לנשום...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|