גוניבר לנסלוט / זיכרון היותו |
שרועה בשדה
גופה שותתת דם
נשימות איטיות,
לוחשות.
והם חגים סביב,
תוהים האם ליקרב
לנעוץ השיניים
להשביע תאבון.
בשארית כוחות
וזיכרון היותו
הדפה כל מגע
והיא מחכה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|