איל אורגל / לא חיוך מטורף |
מתי שאראה את חיי בהשתקפות
אני יודע שיפסק הרצון שלי למות
כשאפגוש את הזקן עם החרמש ושעון החול
אעצור במקום ואפסיק לגדול
צחוקו של צבוע שאגתו של אריה
ואני רק מחייך חיוך של עייף
חיים מבוססים על שחור ולבן
זה בוודאי גיהנום להיות בן אדם
אז הוא צחק אליה לא חיוך מטורף
אלא חיוך נעים ואז הוא עף
התרומם לשמיים מעל עננים
ולא חזר מעולם
מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה
תשכחי את הכל ותזכרי רק שאני משוגע
השמש נעלמה בשמיים השחורים
והגרזן כבר הושם על שורש העצים
אל תדאג למחר, הוא ידאג לעצמו
ובינתיים לך וחפש מחבוא
הורד את הנטל וספר את הכל
כי תיכף מגיע הזקן עם שעון החול
אז הוא צחק אליה לא חיוך מטורף
אלא חיוך נעים ואז הוא עף
התרומם לשמיים מעל עננים
ולא חזר מעולם
מנגינת האדמה בזוהר הצפוני
ואני מתעורר וזה לא אמיתי
הזיה שקשורה לזהות עצמית
כדור אחד לראש בשבילי זאת התכלית
אז הוא צחק אליה לא חיוך מטורף
אלא חיוך נעים ואז הוא עף
התרומם לשמיים מעל עננים
ולא חזר מעולם...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|