|
לפעמים זה מצחיק
שבקלות אשר נופל דף נייר מהשולחן
אתה מספר לי
גם את כל אשר לא ארצה לדעת לעולם.
מבפנים, כך הבנתי,
לעולם לא אוכל להתרצות
ומבחוץ אני מסתכלת עלייך בחיוך.
גם אם אכעס
לא תכעס לעולם
אחרת אין סיבה אחרת להיותך קיים.
ובשתיקה גורמת עצב
תדבר תמידית
וזאת מפני שלעולם
הצער לא הלם את הקמטים. |
|
|
תגידו, דייג
אוהב דגים, ונגר
אוהב עצים..
אז למה ההורים
שלי לא אוהבים
אותי?
אבא של מרקו
בגילוי לב, פרק
20, לפני
ההתחלה, תריצו
אחורה ותשמעו את
הסלוגן הזה
ברקע.
השורה האחרונה
תמיד הורסת לי,
אני צריך לדעת
מתי להפסיק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.