בס"ד ראשון 04.01.04

ישבה היא בדד
לסעודה אחרונה
סעודה אותה הכינה
אמה החביבה

אמא חביבה, אמא טובה
רק אל בכורתה
לא האירה פנים.
אחותה יושבת לצד האם
הילדה יושבת לצד האב
ובין השורות כל שאר המשפחה

אחיה תחבל תחבולות
עם אשתו הידענית
הגיע לפני כולם
והלך
בתירוץ על אירוע בעבודה
הערב

פספסנו אותו, אומרת הילדה.
מה פתאום אני?
הוא פיספס, אומרת האחות.
ואת ילדה קטנה
יודעת
את יודעת בתוכך
כי הכל בתחבולות
כדי להשיג את אהבת האם
ותשומת לבה,
רק בעזרת הכחש
רק בעזרת המניפולציה
להשיגם.

ילדה קטנה יושבת בדד
בין קרובי משפחתה
ילדתה לצדה האחד
אביה לצדה השני
יושבת, סופגת
את הצביעות
הנישאת כדגל

היא נחנקת אבל אינה מדברת
לרגע היה נדמה כי
תאמר משהו נגד
ומיד מיהר האב להסות, להשתיק.
הס מלדבר הס מלהשבית השמחה
כי הרי מי יישאר עם הכלבה?
רק הוא.
היא כלבה שומרת
כלבה נאמנה
לא תיתן לאף מזימה
להסיטה מנתיבה.

כלבה אימתנית
בעור של כבש
אך ברצונה לנשוך
היא פוערת פה,
ואז נגלים לכל
השטנה והשחור

איש אינו מקשיב
איש אינו מעוניין
כל אחד בעסקיו
לשמור על ענייניו
ולמה להעכיר האווירה
בגלל ילדה אחת קטנה?

ישבה ילדה קטנה בדד
בפינת השולחן
צמודה לאביה
אחרון המוהיקנים
וגם הוא כמו כולם
לפעמים מכזיב.

ילדה קטנה
צמות לה שתיים
תמימה ונעימה
חרדה לגורלה
אין איש מגן
אין איש מחבק
לבדה בעולם תהלך
רק ילדתה לצדה

פוחדת היא מגדולים
חוששת היא ממלעיזים
יש כאלה לרוב
והיא אנה תפנה?
לאן יובילוה רגליה?
מי יושיענה באלה הסערות?
מי ידריכנה?

ללא אב וללא אם אהובים
לבדה תשוטט בנתיבי החיים
היא וילדתה לצדה
יד ביד הולכות
ורק אלוהים מלמעלה משגיח / על אם ובתה שלובות הידיים.