צור רוזנצוויג / חלום |
אני יושב פה לבדי ומסתכל בראי ישר אחורה ולצדדים אם זה לא אני
זה בטח לא אתה יש פה בעיה לא פתורה.
אני מתחיל לעמוד ולהיאנח קלות כן, הגיל עושה את שלו,
אני ממשיך ולעמוד והרגליים לרעוד ופתאום מתמוטט.
אני על הספה חסר שליטה, הלב ממשיך לפעום בחוזקה,
חושב לעצמי מה יהיה הסוף איתי ופתאום צונח צונח במהירות האור.
בבית החולים אישה בת גילי נעצרת לידי שואלת מה נשמע?
וממשיכה הלאה.
בסוף הסתבר זה היה כאב ראש לא יותר והופ אני מתעורר מהחלום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|