בתמונות קצרות זה רץ בראשי
סרט סטודנטים שעוד לא מעוצב
חלקיקי דיוקנים ופגישות חטופות
מצבים משונים ובוהק ניאונים.
זה חטוף ונוסע לי
לא נעצר
עד לרגע של לאות מפתיעה
שתופסת אותי בקרן רחוב.
מביטה בשלט משנות החמישים
בו נראים
איש עם כובע ואישה בשמלה
וילד בחליפת מלחים כחולה
מפרסמים את העולם המופלא.
אני עוצרת לשתות גזוז
ורואה בבועות את כל מתיקות ילדותי
קופצת ומבעבעת
משתוללת בכוס החיים
ללא שום חשבון.
בסרט שלי אני שחקנית ראשית
מאד מיומנת, שנותנת הכל
לתפקיד ולקהל.
בסרט הזה אני במאית ומלהקת
את זכרונות ימיי
ומסיימת אותו בסוף פתוח
כי הוא משקף את חיי.
זה הקולנוע הביתי שלי
שמשמיע לי אותי ומספר לי הכל
עליי.

יצא גדול למרות שהוא לא כחול.