|
28.1.04
מביט מטה ומבחין כי
חלפו להן כסרט נע
שנים של כל תחושה שהיא
חפפתי ימים של כאוס ואובדן
ועם זאת גם אהבה ותשוקה
העצב רמס אותי כדחפור חפר בי
והשמחה שתלה לה זרעים
שפרחו, התפתחו לפרחים.
הלוך הלכו להן אותן שנים
מלחין אותן בזיכרוני
עם פסקול נעים למוח שיהיה לי כיף ללמוד.
מחשבותיי התערפלו
התבגרתי, לצערי?
שאלה חסרת חשיבות
הרי אין זה בר ביצוע לחזור לאחור
אז לא אצלול אל שאלות חסרות חמצן.
אשחה לי על מפתן המים
ואטבול ראשי לרענון
וכשאצלול לגשש באפילה
אדע כי ההמשך קורא לי השמיימה. |
|
|
בהתבונני בשלל
הדמויות
הססגוניות יותר
והססגוניות
פחות, רואה
אנוכי, מלבד
חיקוי זול (ואכן
פחות מוצלח) של
השער האחורי של
העיר, התהוות של
תרבות
אלטרנטיבית
שתביא לשאר
בהפוכה.
הסלוגנים של
"במה חדשה" אכן
זקוקים לדרשה.
-- פרופ' פ' לצן
בשעת 0, יום
שלישי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.