שיר שפעם שרתי לך מתנגן ברדיו,
מעלה בי זכרונות על כמה אהבתי אותך.
איך שרתי לך עם כל לבי וקולי, בתקווה שתבין כמה אהבתי כלפיך
גדולה.
עיניי מתמלאות בדמעות, חושבת על העובדה שאף פעם לא נחזור להיות
אותו דבר,
אפילו שהבטחנו זה לזו בתחילת הקשר שלא חשוב מה יקרה, נשאר
ידידים...
אם היינו כמו כל זוג ידידים אחר, הייתי מבינה למה דבר כזה לא
יכול להתקיים,
אך אנחנו היינו דבר מיוחד שלא היה ניתן להסביר.
ועכשיו, השיר מתקרב במהירות לסיומו,
וגעגועי אליך גוברים.
הבעיה היא, שאני חושבת שרק אני מתגעגעת.
מעניין אותי אם כשאתה שומע שירים מסויימים, אתה נזכר בי או
חושב עליי.
אולי אני עוד זכרון שנשכח.
ואולי אני שיר שפעם אהבת שסיים להתנגן. |
