חול נושר מתוך העפעפיים,
צחנת הבוקר שוב צובעת הגגות,
ושוב צורבים את העיניים
בצביון עבודת כפיים
ציפורים אף פעם לא שוגות.
נפלתי תחת איזה צל כבד,
אני מודה בפה מלא שלא בצדק,
הבוקר כבר זחל, ואני עוד עומד
פחות מוצדק ומשתומם לנוכח הד
תרועת עורבים דורסים נושפים באיזה חדק.
תרועת עורבים דורסים נושפים, אולי בצדק.
צל צובע את החול בעצלתיים,
לא אני נפלתי תחת המשאיות.
וקול נישא על פני המים -
כל פרדס רחב ידיים
מוכתם בריח חסידי אומות.
העיניים שלי כבר פקוחות,
אני אומר,
העורבים מרחפים על פני מרום
והתרועות כמו כבות,
העיניים שלי כבר פקוחות,
אני חוזר,
ולהסגר, (בעזרת השם),
רק מקוות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.