עכשיו שאני יושב,
חזק על הכיסא.
אחרי שההיא הלכה,
אני מרגיש את זה
שזיונים שנתפוס,
נעשה מהצד.
לא יביאו את זה, לא יולידו,
אשאר תמיד לבד.
עכשיו כשאני שוכב,
והכל כמעט גמור.
וההיא שמצצה,
הייתה עוד סתם סיפור,
וכמה שאתפוס סטיות,
ועוד סיפורים קטנים.
הם יאירו אותי, ויוקירו אותי
למשפט של החיים.
שכלום לא משתווה לך כאן
ולא יוצר בי שום עיניין
כלום גם לא דומה לך
כלום לא משתווה לך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.