מיכל ערמון / אישון |
ציפורניה אכולות
קשות
ודם
אביט בעיניה,
יבשות מהשתקפות,
ואדע.
איש קטן מביט באיש קטן אחר
ואולי רק אני.
וכשאגיד לה מילות אהבה
וכאב
הרס עצמי, תלות מעורערת
אלביש לה חיוך מתפורר
בשפה יבשה
הוא נפל אך
היא?
איש קטן מביט באיש קטן אחר
ואולי רק אני.
וכשאחדור לתוכה כאל פצע
דמה על ידי
על שפתי
בעיני
ואומר לה ואגיד ואקח ואחדור
אוהב אותך
אוהב אותך לנצח
ואולי כבר אותה.
והיא מחייכת, חיוך מתפורר,
עיניה בעיני
אוהב.
איש קטן מביט באיש קטן אחר
ואולי רק אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|