היא מרסקת, היא כואבת, היא עוקרת את הלב
היא שוברת, היא דופקת, וההגיון עם השיגעון מתערבב
היא תמיד שם מנסה לצאת
לברוח החוצה או להתפרץ

אין לנו שליטה, אין לנו החלטה
היא פועלת על דעת עצמה
אז למה בעצם אי אפשר בלעדיה?
למה אי אפשר לשכוח אותה?
זה כמו דיבוק הדבר הזה. האהבה.

היא מפרפרת בבטן ומחממת את הלב
היא מקרבת בינינו מעלימה את הכאב
היא נותנת לנו את החיות והנשמה
היא מטפחת את החלום, נותנת אוויר לנשימה.

אין לנו שליטה, אין לנו החלטה
היא פועלת על דעת עצמה
אי אפשר בלעדיה
אי אפשר לשכוח אותה
היא שם בשבילי, היא שם בשבילך.

היא מחבקת, היא מנשקת
היא נושכת ומכאיבה אבל ככה היא, זאת דרכה
תנסה להתכחש
תנסה להסתיר
אבל את החומה אתה חייב להסיר.

לתת מעצמי, לתת מעצמך, זה כל הסיפור
                          הדיבוק הזה. האהבה.