הבריחה שלי היא ממך ועד אלייך
השתיקה שלי בגללך ועד שאשכח טעם שפתייך
האמת שלי היא אתה
והאמת היא שזה לא ממש בסדר, בגללך.
ואם אני אברח תרגיש?
ואם אני אצעק, תחריש?
בערך במקום בו השמש נוגעת
בין הים השמיים וכל מה שמתחת
שם אני אוהבת ושם לנצח אזכור
אותך, איך אהבנו, את היום והאתמול
ואם אני אברח, תרגיש?
ואם אני אצעק, תחריש?
וזה לא בגללי
וזה כבר לא בגללך
זה היה למעני, כעת רק למענך
בערך כמו ששקענו, כספינה אבודה
כך איבדנו גם את רוב הדרך חזרה
ואם אני אברח, תרגיש?
ואם אני אצעק, תחריש?
שוב פעם החופש, בלי תחושה של כבילה
ברגע של קסם, שום אהבה אסורה
הטיילת עודנה בים מחכה
לך אליה...
כבר אבדנו שנינו.
הדרך נגמרה!