תסריט סרט הגמר של י"ב, אותו ביימתי.
סצנת פתיחה:
סצינה ראשונה - חוץ, יום, חצר בית הספר.
סתיו יוצאת מבית הספר עם חברתה אביב. הן הולכות וצוחקות. ברקע
צלצול ורעש התלמידים המסיימים את הלימודים.
אביב
ראיתי שדיברת עם תומר עכשיו... מה הוא רצה?
סתיו
סתם, הוא רצה שאני אעזור לו היום בעבודה בהיסטוריה. הוא מתנהג
ממש מוזר לידי בזמן האחרון.
אביב
חחח.... אני אישית חושבת שלבחור יש משהו עלייך.
סתיו
את סתם מדברת שטויות, הוא סתם ידיד שלי.
אביב
טוב, רק אל תגידי שלא הזהרתי אותך.
ביי (אביב נפרדת מסתיו והולכת לביתה).
סצינה שנייה - בית, חדר,יום,
סתיו מגיעה הביתה וצועקת: "אמא אני בבית". היא עולה במדרגות
לחדרה. המצלמה עוקבת אחריה מהגב, נכנסת איתה לחדר, וממשיכה
לעבר הקיר. על הקיר תלויות תמונות שלה ושל עוד נערה מחובקות,
וכמה תמונות כיתתיות בהן שתי הנערות נראות ביחד.
סתיו מסתכלת על התמונות במבט מוזר וחולמני. נשמעת צעקה מלמטה.
אמא
סתיו, בואי לאכול!
סתיו
בסדר,אני כבר באה.
סצינה שלישית -בית, פנים, פינת אוכל.
סתיו מתישבת ליד השולחן, האוכל כבר מונח על השולחן. היא מתחילה
לאכול כאשר היא שומעת צעקה מכיוון הדלת.
אמא
סתיו, תקשיבי, אני חייבת ללכת, אבל כשאני אחזור הביתה, אני
ואבא רוצים לדבר איתך על הירידה שלך בלימודים! אנחנו מאוד
מודאגים.
ביי.
סתיו מסתכלת על הדלת לכמה שניות, וטומנת את ראשה בין ידיה.
נשמע צלצול טלפון, בקו השני נמצאת אביב.
סתיו
הלו?
אביב
היי, מה המצב? יאו, העבודה הזאת בהיסטוריה ממש משעממת, אז
התקשרתי להציק לך.
סתיו
אהה, אוקי...
אביב
סתיו? קרה משהו? את לא נשמעת כרגיל.. קצת מבואסת, הייתי
אומרת.
סתיו
זה בגלל שאני לא כרגיל! אני לא יודעת מה לעשות, אני כל כך
מתוסכלת. עכשיו גם אמא שלי מתחילה להאשים אותי בזה שאני מדרדרת
בלימודים, בנוסף לכל הצרות שלי!
אני לא צריכה את זה על הראש.
והחלק הכי גרוע הוא זה שאף אחד לא מבין אותי, אין לי עם מי
לדבר.
אביב
את יכולה לדבר איתי, אני חברה שלך, לא?
סתיו
כן, את חברה שלי, אבל אני לא יכולה לדבר איתך על זה, לא על
זה...
אני חייבת לזוז, ביי.
(מנתקת)
סצינה רביעית - חוץ, חוף הים.
סתיו נמצאת בים ונראית מהורהרת ושקועה במחשבות. עיניה קולטות
זוג בנות הולכות לאורך החוף מחובקות וצוחקות. היא מסתכלת עליהן
קצת, מחייכת וחוזרת למחשבות שלה.
דיזלוף לבית הספר.
סצינה חמישית.
בית ספר, פנים, בוקר.
צילצול, ילדים יוצאים מן הכיתות, סתיו הולכת לכיוון אביב
ומושיטה לעברה יד כדי לסובב אותה. מישהו אוחז בסתיו מאחור,
כשהיא מסובבת היא רואה שזה תומר.
תומר
אני חייב לדבר איתך.
סתיו
אבל אני בדיוק באתי... (ואז היא מסתכלת לכיוון המקום בו קודם
אביב הייתה, והיא רואה שהיא לא שם) לא משנה...
תומר
סתיו, אני חושב שהבאתי לך מספיק רמזים.
אני רוצה להיות יותר מידידים, אני רוצה לקחת את הקשר הזה
ברצינות, את ממש חשובה לי.
סתיו
אני לא יודעת מה להגיד, אני הבנתי את הרמזים, אבל לא ידעתי
שאתה כל כך רציני בקשר לזה.
תומר
אני מאוד רציני, השאלה היא אם את.
סתיו
(חושבת רגע על אביב)
אני לא יודעת, אני צריכה לחשוב על זה.
תומר
אוקי, אני מבין, את הולכת היום למסיבה של זיו?
סתיו
כן, אני אראה אותך שם, אוקי?
טוב, אני חייבת ללכת, ביי (צילצול).
סתיו מתקדמת לכיוון הכיתה, בעוד תומר מסתכל עליה מאחור.
סתיו מתקדמת לעבר הכיתה בהליכה איטית, היא מתקרבת לכיתה,
מסתכלת פנימה ורואה את אביב. היא מוציאה את הראש, חושבת לרגע
והולכת מבית הספר לביתה.
סצינה שישית - אוטובוס.
סתיו נמצאת באוטובוס בחזרה מבית הספר. הילדים באוטובוס, ואז
התמקדות על סתיו. היא נראית בודדה...
סצינה שביעית
כיתה, פנים, בוקר
מהלך שיעור, המורה שמה לב שסתיו לא נמצאת.
מורה
אוי, איפה סתיו? ראיתי אותה היום בבית הספר, מישהו יודע במקרה
מה קורה איתה?
אף אחד לא עונה.
מורה
טוב, אז אביב, מכיוון שצריך להביא לה את החומר למבחן לעוד
יומיים, אני מבקשת ממך שתביאי לה אותו, בסדר?
אביב
אין בעיה.
צילצול. הילדים יוצאים מהכיתה, אביב יוצאת מבית הספר,דיזולף
לסצנה הבאה.
סצינה שמינית - הכניסה לבית של סתיו, והבית של סתיו.
אביב מצלצלת בפעמון הבית, אמא של סתיו פותחת לה.
אמא
שלום אביב, סתיו במקלחת, את יכולה בינתיים לחכות לה בחדר.
אביב
אוקי, תודה.
אביב נכנסת לבית ועולה לכיוון חדרה של סתיו. היא נכנסת לחדר.
אביב מתישבת על המיטה, ופותחת את מחברת ההיסטוריה שהיא הביאה
לסתיו. היא מבחינה ביומן פתוח לרווחה זרוק על המיטה. כתוב בו:
"אני לא יודעת מה לעשות! פשוט שאני רואה אותה אני מרגישה משהו
בבטן, אני לא בטוחה מה זה, אבל זה חזק ממני... אף פעם לא
הרגשתי משהו דומה לזה..."
אביב שומטת את המחברת ואת שיעורי הבית, ויוצאת מהחדר בריצה.
כעבור כמה שניות סתיו יוצאת מהמקלחת.
סתיו
אמא, מי היה בדלת?
אמא
זאת הייתה אביב, היא אמרה שהיא תחכה לך, אבל היא יצאה לפני כמה
שניות ממש מהר. היא אמרה שהיא ממש חייבת ללכת.
סתיו
אוקי תודה (לאמא). (בשקט לעצמה) מוזר.
סתיו נכנסת לחדר ורואה את מחברת ההיסטוריה זרוקה על הרצפה. היא
שמה לב שהיומן שלה פתוח, בעמוד שבו היא מתוודה על אהבתה כלפי
אביב.
סתיו מבינה מה קרה כאן. היא מתישבת על המיטה, שמה את ראשה בין
ידיה, ונשכבת על המיטה.
סצינה תשיעית - במסיבה של זיו.
סתיו נמצאת במסיבה של זיו. היא רואה את אביב ליד בר המשקאות.
היא הולכת לכיוון ההפוך כדי להתחמק ממנה, אך אביב מסתכלת עליה
ומבטיהן מצטלבים. סתיו מורידה את הראש, והולכת לכיוון היציאה.
סתיו רואה שקשה מדי להשאר שם, היא מתכננת לצאת, אך באותו רגע
תומר תופס אותה ביד והם הולכים לכיוון המטבח.
תומר
היי, למה את הולכת?
סתיו
סתם, לא מרגישה כאן בנוח...
אתה נהנה?
תומר
כן, אבל הייתי נהנה הרבה יותר אם היית איתי.
חשבת על השיחה שלנו?
רון, חבר של תומר, קורא לו לבוא דחוף.
רון
תומר, אתה חייב לראות את זה!
אתה פשוט חייב!
תומר מסמן לו שהוא כבר בא.
תומר
סתיו, אני רוצה לסיים את השיחה הזאת.
חכי כאן, אני כבר חוזר (הוא הולך).
סתיו בפרצוף מיואש יוצאת מהמסיבה החוצה.
סצינה עשירית - מחוץ לבית.
סתיו מתישבת בחוץ על ספסל עם הפנים בתוך הידיים ונשענת קדימה.
פתאום היא מרגישה יד נוגעת בה. היא מרימה את עיניה למעלה ורואה
את אביב.
הן מסתכלות אחת על השנייה לכמה רגעים.
סתיו
תקשיבי אביב, אני... הממ... לא יודעת... ממ ממש מה ראית ומה
קראת אבל...
אביב עוצרת אותה, מנשקת אותה בפה(לא צרפתית, קטנה), והולכת משם
בחיוך.
אביב הולכת משם. בבאק גראונד סתיו מסתכלת המומה על אביב,
הפוקוס מיטשטש על אביב. פייד אאוט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.