[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קר... אני לא אוהבת. האנרגיות שנופחות את נשמתן, לקחו איתן גם
את היכולת לחשוב בבהירות. הראש נהייה כבד מרגע לרגע ותראו איזה
פלא - לא ג'וינט אחד ואפילו לא כוסית קטנה תרמו לכך.
עיינים גדולות וחומות שאינן יודעות מה הן רואות, אוזניים
קטנטנות מוחבאות מאחורי רעמה גדולה של תלתלים בצבע שחור,
מתיימרות לא לשמוע את ההחלטה שאני צורחת כבר כל כך הרבה זמן.

אין לי מושג

כל התהייה הנמשכת של מה לעזאזל אני רוצה מעצמי לא מפסיקה לנבור
בנבכי נשמתי, שלפי דעתי הלכה לה לטיול קטן.
ההרגשה העילאית הזו שנמשכת 24 שעות... זו שאני ש ו נ א ת
להרגיש, כי אני יודעת שכמו סינדרלה היא לא תימשך יותר מכמה
שעות ספורות. חזרה על אותו דפוס ישן ונעלמה כלא הייתה.

והקור

רק תורם למאבק שלי בעצמי... חלון פתוח והרוח מכה באצבעותיי,
מפצירה בהן להפסיק לכתוב כאילו הן חוטאות ברגע זה ממש.
עוד מאבק שאני נאלצת לסבול לא מרצון אישי...

זה קורה לי הרבה לאחרונה ...

עוצרת רגע כדי לחמם את האצבעות ...
שחור מרוח ועיניים חשוכות, נדנוד רגליים שלא מפסיק כבר שלושה
ימים ברציפות מטריד את דעתי.
הבדידות מציפה את אותה בועה קבועה מנסה להשליט את כוחה במשכני
הצנוע. אני חושבת שהיא מצליחה...

                         תסתמי מטומטמת !

הרגשה של כבדות יתר, שכל דבר עשוי מפיסות זכוכית ואם רק אגע -
פוף - ישבר לרסיסים כמו כל הדברים שבהם אני נוגעת.
- או שרק אני מרגישה כך?! -

אני לא יודעת או קיי! אני לא יודעת רק תרדי ממני כבר!
   לעזאזל איתי!


אם רק משהו היה זז

כמו חיילים במשחק שח-מט אני וחיי מסודרים לפי מהלכים של ישויות
עליונות, על הלוח מחכים שמישהו יזיז משהו.
אכזבה של חייל אחד על תזוזה של חייל אחר.

בכי? דמעות? כעס? תיסכול?
לא ... לא יודעת למה אתם מתכוונים חיי לא עברו בהרגשות ממושכות
שכאלה מה פתאום...

       אוי תסתמי כבר חתיכת מסכנה שכמותך !

כן זאת אני על עצמי.
אל תקחו את זה קשה, אני הפסקתי מזמן.

משהו גורם לי לחזור לחשוב על פגיעות שעברו -
על אותו יום באוטו שגיליתי שהוא בוגד בה.
על אותה דקה שהיא הזילה דמעה וסיפרה שהיא חלתה.
על כל אותם ימים שחיכינו שהיא תצא מחדר הניתוח בשלום.
על היום שהוא חטף מכות מ... על כך שהוא....
על השיחה של כמה דקות שהוא ערך לי במכונית כשהוא הודיע לי שזה
לא ילך בינינו.
על אותה שנה ו... שבהם החליטו שאני היא הכבשה השחורה של המשפחה
- שבגדתי בערכים שהקנו לי - את אותם מבטים, פרצופים, דמעות,
שאלות, שחתמו על כך שהדברים כבר בחיים לא יחזרו להיות כמו פעם
.

ההתגברות על ההתבגרות

חבל שלא יכלה להיות לי ילדות טובה יותר.
חבל שמה שכתבתי למעלה זה רק שליש משלם.
חבל על הדמעות שלי ו... הנה היא קוטעת אותי שוב -

פעם אחרונה למען השם תבלמי חתיכת -
                     

                  ניתקתי את עצמי לפני שנתתי לי לסיים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי זה שרד
הבריאות,
ולמה הכל
באישורו?


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/4/04 18:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לי רוג'ר עמרי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה