|
עירום בחלל השומם
בכי מלאכים בוקע בעיניים
הסיבות לו אינן ידועות
באירוניית תכלית החיים
הרגש הצית כגפרור
והאש נבערה עד כוויה
טרף אהבה משותק וכנוע
בקצם של לילות נעולים
מחול להבות מתעצם, מתגבר
אוחזת כדור מים מרוקן תקווה
משתוקקת בלהט לכישוף שנמוג
מתפתל בי ארס געגוע ומקיש
הרגש הובס ונשרף עד תום
גירוד בחלל הייאוש
בכי מחניק ללא מענה
עייף לו מחול הלהבות
זרמו התקוות דרך חור בכדור
שטפו המים את קושי השעות
יללות האש נספגו בפחם
וזיכרון ראשון מאז ניצל |
|
|
"אז מפיסטו אמר
לי שאני חייב
להפסיק לדבר
לעצמי או שאני
אשתגע, אז אמרתי
לו: "מפיסטו,
אתה הרי דמות
דמיונית בראש
שלי שאני משוחח
איתה כבר שנים,
אז תירגע, כן?
-דיבורים שביני
לבין עצמי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.