ילדה יפה שוכבת בדשא ובוהה בשמיים
לבושה בלבן מרהיב ומסתירה חיוך מדהים
עיניה המיוחדות קולטות אין ספור עננים
וככל שמתסכלת עמוק יותר אליה הם מתקרבים

מושיטים הם ידיים ואוספים אותה לחיקם
יחד עפים וחוצים את הגבול שעליו תמיד חלמה
מרחוק היא הירח והם והכוכבים
מקרוב היא המלאך והם השומרים

כל השמיים מוארים בצבעים חזקים
האור שקורן מתוכה מדמה זריחה
כזה מלאך מושלם מעולם לא נראה
מיוחדת במינה עם פנים של נערה

רק משהו אחד לה חסר
מישהו שימלא את החלל הריק
עפה היא למרחקים במסע של חיפושים
מקווה למצוא תרופה לרגשות העזים

אך דבר אחד לא החשיבה
החסר לפעמים כה רחוק אך עם זאת כה קרוב
ולפתע זה היכה בה, לא הייתה צריכה היא להרהר
הכותב הוא התשובה, ולא אף אחד אחר

היא האש שבתוכי בוערת
היפיפיה שלעולם אינה נרדמת
ללב שלה אני כבול
ובחיים כמו במציאות, השמיים הם לא הגבול...