חיי נפלאות הגשמתי במו ידיי
רגשות מחשבות ועוד צרור נדודים
ראיתי במו עיניי
כך השאלתי, לוויתי, כיליתי - נעורים.
רק תפרחת לב בודד אינו עוד
מגשים ניחוח אהבה,
כשם שחצי הקופידון שלך
ומגעו העדין והמנחם - חום גופך
איננו עוד, מעולם לא היה - דעך.
כעולם הסובב סביב פינות לבבי,
מסעי הנה עומד על פרק סופי
חום לבך - תרופה לכפור גופי
כך עוברים חיים שלמים - רגע נצחי.
האם אגשים מסע נעורים שלם
בהצלחה - אך את לא עמי?
מרשים אף לאדם אחד - הבריות
בודד עם לב חצוי לא חטא
גם לגברים מותר לבכות,
להרגיש, להיות, להתהוות,
לרגע, מעת לעת.
פרחי השיל כבר מעליו שמיכת הלב
חמימות השמש אינה אלא דבר בר חולף
אך כאשר מגעו העדין והמנחם
קופידון יניח חציו על אדמה פוריה
יעדיף להנחות בידו וחיוך נבוך -
נשמה לנשמה,
אדם למשנהו,
חום לכפור,
עצב לשמחה,
אפור לאור.
וכך ספר נעוריי יונח באבק כוכבך הנוצץ
כי כולנו אבק כוכבים נודד,
מלא הוד והדר בהתחלה,
מלא תשוקה ותהילה,
מלא בדידות ותקווה,
מלא השתוקקות ואהבה
טהור, עשוי ללא חת.
מרגיש, מתהווה לשלמות,
לא כך הזמן - רק
מעת לעת. |