את יפה וגם פצועה
את משלה את אשלייה
רוקמת על חולצה סיסמא של מפלגה.
את מושכת במימדייך הצנומים
את כל כך קטנה וזעירה
ואנחנו אנשים שבויים,
האם בקסם היותך?
האם בקסם סיפורי האם?
שמילדות חלמה איתנו את יופייך.

אבל את אינך יודעת אהבה
כולם חושקים בך ואת במלחמה.
אנשים קטנים רוצים עלייך להגן
בוכים בשקט, ובפינת רחוב מישהו מנגן.
המון אדם בכיכרות - מתים מפחד
קוראים ומחכים כבר למחר האחר -

כמו גוזלים שבורי כנפיים
בקן על עץ גבוה,
לא יכולים לנסוק עם אמא לשמיים
אנשים שמוטי ידיים
שבויים עדיין בך, שואלים בדממה
האם זו את עדיין אמא אדמה?