עם רדת הגשמים על האדמה
עליי ירדה המהלומה,
סר החיוך מנגד עיניי.
אוזני עדיין מחכה לקלוט הברה
ואני נשארתי בודד.
גופי בודד, גופה בודד
אך נפשותינו- לאו!!!
עדיין קשורים נשמותינו
בחבלי הרגשות העדינים.
הבלי הרגע לא יוכלו
לנתק רגשות בני ארוך.
יפים הדברים שבלב
אך גם הגוף מבקש את שלו,
ועתה משתוקק גופי לערוג
לחוש לטיפותיה ונשיקותיה
אשר היו לי כסם.
נפשי אשר עדיין עמה
תעזור לי במלחמה-
זאת מלחמתי במציאות,
מלחמתי בבדידות,
זוהי מלחמה קדושה
על כס הנשיות
לבקש ולהשיב את אהובתי
אשר אבדה במצולות המציאות.
1974©
(פרי עטי בנערותי) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.