אתה מתקדם לכיוון המיטה, הולך בדד מביט לצד שלי ממתין מעט ואז
נישכב, שולח יד מהירה לכיוון שבו אני ישנה מלטף את הכרית מעט
ועוצם עיניים, הדמות שלך שוכבת במיטה מחממת את עצמה, אני רוצה
להצטרף בחימום אולם רק מביטה במעין ריחוק, אתה מסתובב שוב שולח
יד לכיוון שלי כאילו מרגיש אותי ונאנח מתוך שינה.

העינים שלך ניפתחות בקושי חריץ, אתה מקופל בתוך עצמך כבר לא
ישן מתוח עם ביטחון עצמי, דוחף את עצמך מחוץ למיטה בקושי, מתוך
הרגל עושה את זה בשקט כדי לא להעיר אותי, השמיכה כמעט נופלת על
הריצפה בזמן שאתה יוצא לכיוון המקלחת. אור תחילת היום מאיר את
דרכך בזמן שאתה עובר במזדרון בצעדים קטנים, אתה מסובב את הראש
מצפה לראות אותי במיטה, רואה רק את השמיכה חצי שוכבת על הריצפה
בודדת, הגוף שלך עוד לא נימתח בזמן שאני עוקבת אחריך, הידים
שלך מורידות את החולצה הישנה שמזכירה לך את הריח שלי, אני
מעולם לא אהבתי אותה אבל אתה מסרב להפרד ולשכוח ואם מה שזה
עושה לך שימחה אז אני מחייכת מאחוריך בחשיכה. המים הזורמים
מעוררים בך זיכרונות ופרצופך משתנה מרגע לרגע, לרגע אתה מחייך
לאחר מכן בדיכאון תהומי משהו, האדים מעט מסתירים אותך, אתה
מנגב את הסבון מגופך, השמפו מריח כל כך טוב על הראש שלך, אני
ניזכרת  בריח שלך שלאחר המקלחת ודמעות קטנות שלי מתערבבות
באדים המעלימים את המקלחת ומשאירים רק קבוצה של עננים סביבנו.


אתה כבר לא במקלחת, הרכב שלך מונע בקושי, עושה מעט רעש בזמן
שמניע, אתה מסרב למכור אותו, מלטף את ההגה ומביט במראה כדי
לצאת מהחניה כמו כל יום, לרגע נעצר בחריקה למרות הרחוב שעוד לא
התעורר, ואז משתחרר נותן לשרירים שלך להרגע ומצליח שוב כמו בכל
בוקר לצאת בקושי מהחניה שממנה אתה יוצא כל בוקר כבר שנים רבות.
אתה מביט בכביש שלפניך מנסה להתרכז בדרך בזמן הנהיגה  ונעצר
שוב בצד הדרך מתחיל להתייפח כמו ילד קטן, הדמעות שלי נצמדות
לשלך ואתה נירגע לאט, דמות ממשיכה להתרחק בזמן שאני נישארת
במקום בו רק לפני רגע עצרת.

אנחנו ניפגש שוב בלילה, אתה שוב תלך לישון ולא תבחין בי, ואני
שוב אשמור עליך כמו כל לילה.