מרגע אחד נוצר האדם, מרגע אחד הוא יצר דמעה.
מרגע של עצב, מרגע של תסכול ויאוש, מרגע של זיכרון על אהוב שלא
ישוב.
מרגע של אמת נוצרת שמחה, מרגע של אמת נעצרת הדמעה.
מרגע של אושר, מרגע של תקווה וחלום, מרגע של מחשבה על אותו
היום, היום בו נפגשו לראשונה, היום בו החזיקו ידיים, היום בו
לראשונה בחייהם ידעו אהבה מהי.
הרגע בו הביטו בעיניים, הרגע בו התחילו לחלום, הרגע שידעו שזהו
הדבר הנכון.
ברגע של שטות הכל נעצר, ברגע של שיכרות הכל נגמר.
רגע של טיפשות, של חוסר אחריות והכל כבר לא אותו דבר.
האושר נלקח, החלום נגמר, ועכשיו יש רק עצב ולב שנשבר.
איך ברגע אחד אחרי בילוי בבר, רגע אחד ואת חייו הוא גמר.
והיא נשארה בחיים לבדה, כותבת את אותם רגעים בתוך יומנה, נזכרת
ברגעים של אושר ושמחה, ושוב עולה בעינה אותה הדמעה.