|
על סלעי-היסוד של קיומי,
חקוקים דברי ימים.
היסטוריה רחוקה וחומקת.
בסלעי-המשקע שבלבי,
שיירי סערות ומשברים.
עבר שבלה, והמיס בו הזמן.
גם סלעי-הפרץ לא נפקדו מנפשי,
ואוצרים שובבות נשכחת.
בצבעם מסתירים האמת.
ואילו סלעי-ההתמרה - אינם נגלים,
בצורתם המקורית, אלא משתנים תדיר.
ולבי -
שיש. |
|
|
יש לי בחור
בעבודה, קוראים
אותו יעקב.
המנייק מקלל
אותנו ברוסית כל
היום, אבל לא
מוכן להסביר לנו
את הקללות שלו,
כי "אנחנו לא
נבין, זה יישמע
לנו מטופש אבל
בעצם יש שם
קללות גאוניות
והוא לא מוכן
לפגוע במסורת
הסובייטית."
אקיצר, הלכתי,
חקרתי, בדקתי,
השוותי, וגיליתי
לבסוף
שפיזדאקריל זה
"כוס מכונף".
אני שואל: וואט
דה פאק? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.