הם לא מבינים איך אני בתוך...
באה כל יום מאושרת, מחייכת לכולם
ובאמת שמחה וצוחקת, כי טוב
כי הם מצחיקים ומשמחים
וטוב להם עם עצמם
"שמן" הם קוראים אחד לשני ואחד לשניה ולשניה לאחד,
והם שחיפים
"מסכנים" הם מכנים האחת את השני, והשני לאחד, ואת האחד לשניה
ויש להם בית טוב, אהבה
"יוואוו איזה מכוער/ת" הם מעבירים אחד לשניה ומהאחד לשני ומשני
לאחת משפטים
והם יפייפים, מסתוריים
"חסרי חיים, שטחיים, ילדותיים" הם כבר יותר בוגרים, האחד
והשניה והאחת והשני, הם מנסים להגיד
והם בוגרים עמוקים ועסוקים כל היום בדברים שבאמת חשובים
ואני מסתכלת על עצמי... שמנה, מסכנה, מכוערת, חסרת חיים, שטחית
ילדותית...
ואני מסתכלת עליהם, יפים רזים... ועליהן- יפייפיות, כוסיות
ואני מדברת איתם, הם כבר לא אותם בנים טיפשים שחושבים רק על
סקס, הם בוגרים
ועליהן- הן עמוקות, מבינות יותר
ואני מסתכלת על עצמי, גדלתי חיצונית, תחת ציצים פנים בוגרות
ועליהן, ועליהם- גם להם יש כבר גוף ומראה חיצוני של בוגרים
ושוב אני מסתכלת עליהם, עליהן- שיחות נפש עמוקות, של ילדים
גדולים שמבינים מה הם רוצים ואוהבים את עצמם כי הם יודעים מי
הם ושכל השאר חרא והם כבר אחרי שלב החיפושים העצמיים, הם
יודעים מי הם
ושוב על עצמי- ולא מבינה כלום. ושוב איפה אני? ולמה אני? ומה
אני מחפשת? ולמה אני לא אוהבת את עצמי כמוהם למרות שהם כמוני?
הם חיצונית בדיוק כמוני. ושוב שואלת האם חיצוניות חשובה לי
יותר מהכל? ושוב מסתכלת עליהם ורואה שהראש שלהם מלא מחשבות
עמוקות על החיים
ושוב מסתכלת לתוכי- הכל ריק.
שום מחשבה עמוקה יותר מדי. עדיין מתעסקת בילדות שלי ועדיין לא
מבינה שזהו, גדלתי, ואסור לי יותר להתלבט.