אורית אמויאל / לבדך |
היא הלכה לה
כך בשקט
וחיפשה על מה לא לחשוב
היא חיפשה לה את הדרך
הטובה ביותר לחיות
והיא נמצאת שם לבדה
לא יודעת מה היא רוצה לעשות
היא מבולבלת נורא
אולי היא אוהבת רק את עצמה
אז היא חושבת
שאולי עדיף לבד
והיא אומרת
לא רוצה אף אחד
והיא משערת
שעכשיו מאושרת
על מי את עובדת
בינתיים את רק סובלת
מקשיבה לרדיו
שומעת שיר אהוב
חושבת מחשבה
מתכסה בשמיכה
חולמת חלום עצוב
על חברים ישנים
יורדת לה דמעה
מתעופפת למרחקים
והם למעלה
מסתכלים עליה
לא חושבים שהיא סובלת
והם למטה
לא שמים עליה
מורידים לה את האגו לרצפה
כל אחד יש לו דרישות
כל אחד עם הרצונות שלו
ומה זה קשור אלי
תנו לי מנוחה
תעזבו אותי בשקט
תנו לי לחשוב לבד!!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|