|
אני יושבת
במושב האוטובוס
מציצה החוצה
ילדים קטנים
משחקים בין השלוליות
ואתה איננו
אני מחייכת לעצמי
רואה גבר ואישה זקנים
עולים על האוטובוס
מתיישבים יחדו
ואוחזים ידיים
ואתה איננו
אני יורדת מן האוטובוס
מדרגה אחר מדרגה
מטיילת, מסתכלת על חנויות הראווה
נדמה לי שאני רואה אותך
אבל בדיוק אז,
אני נזכרת
אתה, כבר הלכת
אני ממשיכה בטיולי
הולכת לעבר מרכז העיר
רואה ילדים צוחקים
נערים מעשנים סיגריות
2 רומנים שיכורים לגמרי
גבר יפה עם עיניים חומות
שקורץ לעברי
וכל מה שאני מסוגלת לחשוב
עליו כרגע,
זה שאתה איננו...
נכתב ב- 17/12/2003
לסבי יעקב אופו ז"ל. |
|
|
היי, את. כן,
כן, את, עם
המקלדת. חשבת
פעם על הילדים
הקטנים ברואנדה?
תתביישי לך.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.