|
ואתה,
נשגב מבינתי
וכל אותה העת
שניסיתי להבינך
הייתה לחינם
לא חשתי אותך
וכשפקחת את עיני
וסוף סוף ראיתיך
עצמת אותן בשנית
מתעלל בי בחיוכך
נוטע אותי באדמת חרסית
ועוקר אותי שוב משורשי
מכופפת למגע ידיך
מחכה למוצא פיך
אולי התבונה תבוא אלי
כמה זמן בזבזתי על להבין
שבעצם,
אין בך מה להבין. |
|
|
סיפור אמיתי
מחוויות צו
ראשון:
אחד פיזר את
הטבק משש
סיגריות על
הראש, נכנס
לקב"ן, שלף את
הזין, ושאל אותו
"רוצה נרגילה?"
צרצר, מעביר
הלאה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.