במקום בו מהלך המוות, עמדנו אנחנו חיים ונושמים.
במקום בו אנשים נפחו נשמתם, נמלאנו אנחנו רוח-חיים.
במקום בו נלקחה זהותם, אנחנו עיצבנו את שלנו.
על אדמה מקוללת עמדנו - ונשאנו ברכה אל השמיים הקודרים שמעל.
במקום שבו חייהם נגדעו, אני החלטתי להמשיך את חיי.
אני כאן, שלמה ובריאה. יש לי מחשבות, ויש לי רגשות, ויש לי
חיוכים ויש לי אהבה. אני אדם עם זהות.
אני נמצאת כאן - וזאת הנקמה שלי.
פולין 2004 - חריגה מעצמי, מבט אל מעבר.
25.3.04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.