הלו אמדאו / הלא תראה אותי? |
הנה מולך אני נצבת,
לבי שקע בדם, נפשי כואבת,
כיד ושם לאות אהבתי.
עייניך פקח! ראה מנגד!
אך אל תביט בי בחמלה,
לבי הקרבתי לעולה,
ובאבלי קרעתי את הבגד.
אהוב אותי,נשק שפתיי
אמור לי כי שנים חיכית,
את נשמתי כמו את גופי רצית,
שקר לי עת אני על ערש דווי.
ראה! בין הסדינים הלבנים אני שכבתי,
לבי נדם ולא תכאב עוד נשמתי,
לך אותם הורשתי במותי
שלא תשכח, אני אהבתי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|