|
כשאת תחת השמיים
זרועי כוכבים ותקווה
והגל שוטף את מבטייך
אני מביט בך ונשבע
כשאהבתך על מזבח שערייך
ופנייך פני קטיפה
אני נושק למזוזות שפתייך
נצמד אלייך ונשבע...
נשבע לך אהבה
מהמקום הנסתר שראית בו כביתך
נרעד מן העוצמה
שנותן לי חום גופך
וכשהרגע שוב עובר
נראה שלא אחוש לבד
אני חש את הדופק מתגבר
ומבקש שזה יימשך לעד... |
|
|
מי שאין לו טמפו
- תן לו.
מי שיש לו - תן
לו עוד.
כל העם לוגם פה
טמפו,
כי הטמפו טוב
מאוד!
[צוטט ממעריב
לנוער, שנת
1972] |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.