"אהלן מתי".
"אהלן ארז."
"מה נשמע, אחי?"
"מה אתך?"
"בוא. תשב, תשב. תקרא להוא, למלצר, שיביא לך משהו."
"אתה לא תאמין מה קרה לי, אחי. חבל על הזמן."
"מה קרה?"
"פשוט לא תאמין."
"נו ספר, ספר, אל תפחד."
"אתמול בערב נסעתי באוטובוס הביתה."
מה, נסעת באוטובוס? איזה גיבור אתה, אחי. משו משו."
"נו, תקשיב רגע. איפה המלצר המניאק הזה, מתעלם בכוונה."
"מקשיב, מקשיב."
"אז אתה שומע, אתמול נסעתי באוטובוס הביתה. זוועה, הנהג חשב
אולי שבעים מעלות בחוץ ושם ת'מזגן על פול עוצמה. קפאתי מקור.
עכשיו אתה מכיר את הדרך של האוטובוס, אחרי שעוברים את המחסום
יש מין ירידה כזאת ואז בא מישור?"
"מכיר."
"אז שמה נהיה פתאום דבר מזה מוזר. באמצע המישור, איך שנגמרת
הירידה, הנהג התחיל להשמיע כאלה קולות, כעע, כעע, כעע, נחנק."
"נחנק?"
"כן! נחנק, תוך פחות משניה הוא שוכב על ההגה, מת לגמרי. לרגע
חשבנו - היה פיגוע וכולם צרחו."
"ומה היה?"
"לא פיגוע לא תחת."
"אז מה היה, נו ארז, אל תערבב אותי."
"הוא מת."
"מה מת?"
"מת, מת בלי חיים. לא נושם."
"מת מת?"
"מת מת."
"אתה עובד עלי."
"מה פתאום! שאני יעבוד עליך?"
"מה תאריך היום?"
"שלישי."
"אה, טוב."
"בו'נה המלצר הזה, אני חם עליו, כבר שעות אני אומר לו לבוא
והוא בזולה שלו."
"עזוב ת'מלצר, מה קרה עם האוטובוס?"
"אמרתי לך שהוא מת."
"כן, מה אתם רוצים להזמין?"
"אני רוצה להזמין. תביא לי בירה, בקשה."
"איזה בירה, בקבוק או פחית?"
"תביא בקבוק."
"ואיזה סוג?"
"איזה יש לכם?"
"יש גולדסטאר, מכבי, הייניקן וטובורג."
"תביא טובורג."
"אמרת שהנהג מת, לא מה קרה עם האוטובוס."
"אה, וואלה. היה מזה בלגן, חבל על הזמן. הנהג מת ולא היה מי
שינהג. היו מלא בנות דתיות באוטובוס, התחילו להתפלל ולבכות
לאלוהים, עשו לי חור בראש."
"ואז?".
"אז פיתום בא איזה אחד כזה שמן, אמר שהוא יודע לנהוג
באוטובוס."
"והוא נהג?"
"בטח נהג, אלא מה."
"וידע לנהוג?"
"איזה ידע, בלם כל שניה."
"וואי, מה עשיתם?"
"מה יכולנו לעשות? בחייאת, מתי, לפעמים אני לא יודע אם אתה
באמת טיפש או שככה לימדו אותך להתנהג."
"אפ'חד לא ביקש ממך.."
"שמענו אותך. איכס, הבירה הזאת חמה! בו'נה מלצר, הבאת לי בירה
חמה."
"הבירה לא חמה. היא יצאה עכשיו מהמקרר."
"אם אני אומר שהבירה חמה אז היא חמה, ואני רוצה אחת חדשה."
"בו'נה ארז, מקום ציבורי, אל תצעק."
"אני אצעק כמה שאני רוצה. מדינה חופשית, זכות שלי."
"יש בעיות? אני מנהל המקום."
"לא, לא. אין שום בעיות."
"יש בעיות. המלצר הביא לי בירה חמה והוא לא רוצה להביא לי אחת
חדשה."
"תביא לו בירה חדשה."
"אבל..."
"אני מקווה שלא יהיו יותר בעיות."
"גם אני מקווה שמלצרים ידעו לעשות את העבודה שלהם כמו שצריך."
"מה אמרת?"
"אמרתי, שהמלצרים שלך לא יודעים את העבודה שלהם כמו שצריך
והמלצר הזה במיוחד."
"ארז, אל תצעק, בחייאת, ארז."
"אם אתה לא מרוצה מהמקום הזה יש לך רשות לעזוב אותו מתי
שתרצה."
"מה אתה רוצה לגרש אותי?"
"אני רק מציע לך להתלונן במקום אחר."
"אל תציע לי כלום! אני הולך."
"ארז, בחייאת."
"איזה נקבה אתה, מתי. מתי תלמד לעמוד על שלך? איזה חרא מסעדה
זאת. יותר אני לא יושב פה. שימצצו לי."
"די ארז, לא יפה, אנשים מסתכלים."
"בטח, כי אתה כזה מכוער."
"כוס אמ'שך ארז, אפ'חד לא ביקש ממך לבוא להתערב לי בארוחת
צהריים."
"בטח שביקשו. אתה בעצמך ביקשת."
"מתי ביקשתי?"
"היום בבוקר. הרמת אלי פלאפון אמרת לי לבוא לפה."
"זה היה לפני שידעתי איזה חרא של בנאדם אתה."
"אתה לא כדאי לך לדבר אלי ככה, מתי. למה אני לא רואה שום סיבה
לא להכניס לך איזה..."
"אדוני, אני מבקש שתצא מהמסעדה."
"למה מה עשיתי?"
"אתה מאיים במכות על אחד מאורחינו ומפריע לסועדים אחרים
לאכול."
"בו'נה, לא ידעתי שלאנשים אסור לדבר. דיברתי עם חבר שלי."
"אני לא חבר שלך."
"כולה דיברתי אתו וכבר עושים מזה בלגן."
"אדוני, אני מבקש ממך לצאת מכאן. אם לא תצא איאלץ לקרוא
למשטרה."
"איאלץ, סחה מילה הביא."
"אדוני."
"טוב, טוב, זזתי."
"תדע שאני לא יבוא לכאן לאכול אף פ'ם ואני גם יגיד לחברים שלי
לא לבוא ככה שלא יהיה לך פרנסה."
"אם רק תוכל לצאת מכאן..."
"ביי, מתי. אחלה מקום מצאת לך לאכול צהרים. אנשים נחמדים ובירה
חמה."
"ביי ארז."
"להתראות אדוני, מקווים שלא תוסיף להראות את פניך אצלנו."