אחת הטענות הקשות ביותר נגד המריחואנה היא היותה חברה בקבוצת
הסמים המדכאים, בה נמצאים גם האופיום והרואין. הקוקאין כמו גם
מיני כדורים נחשבים מנגד לסמים ממריצים. דוגמה לקוקאין נותנים
את עשירי העולם והעיר מנהטן בפרט, לחילופין, כאשר מזהירים
מהשלכות המריחואנה, עוד בטרם נכנסים להיבט הרפואי של ההשפעה,
מדברים על המיתוס. הראיה - מריחואנה הוא סם שמעשנים אותו בקרב
חברות נחשלות. הדוגמאות הן רבות ומגוונות. החל מהאינדיאנים
שבשמורות ארצות הברית, דרך עדת התימנים בארץ עד הג'ת. הכל
אילוזיות וקונספירציות של הקפיטליזם. אמנם הוא לא זה שהכניס את
החומר למקטרת השלום של אדומי העור. אך בכך מסבירה החברה
האמריקאית, ובעקבותיה כל עדר העולם המערבי, את גסיסתה של תרבות
זו. בכך הצליח העולם להעלים עין מהעובדה המחרידה כי תרבות
שלמה, עם, נושלה מאדמתה, נטבחה ונבזזה בידי אותם חיוורי פנים,
שהבהלה לזהב העבירה אותם על דעתם. מה עוד נשאר להם,
לאינדיאנים, או אם לקרוא להם בשמם "פוליטיקלי קורקט",
אמריקאים, כמו שלכושים, שחורים, קוראים אפריקאים (למרות שיש
כאלה גם באסיה ואוסטרליה), ולאלו הגרים בארה"ב, קוראים
אפרו-אמריקאים. איני טוען שהם אינם מעשנים סמים ושתרבותם אינה
הרוסה. נהפוך הוא, הם אינם מפסיקים לעשן משום תרבותם ההרוסה.
במלחמות הם כבר הפסידו ועל מצדה לא השכילו. לפחות בעזרת עישון
הם מצליחים לקוות לעתיד טוב יותר, או לכל הפחות "למשוך עד מחר"
במקום לבכות על מר גורלם, או לכחד את עצמם. התימנים בארץ גם הם
כחלק מעדות המזרח, "הספרדיות", להבדיל מהאשכנזיות, "המערביות"
(תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שפורטוגל מערבית בהרבה מקישינב),
הטוענות לקיפוח מתמיד. קיפוח שהוא נכון, קיים ושריר. גם אם לא
מוכח באופן מדעי, הרי שבהשוואות סוציולוגיות כמו שנעשו לפני
מספר חודשים ע"י "מעריב", נראה פער ברור ומובהק בין השולטים
באליטות השונות בארץ - הכלכלית, המדינית, החברתית, המשפטית,
הציבורית, הביטחונית, חבל שלא נבדקה האליטה התקשורתית. השחורים
מקופחים מצד האשכנזים, גם אם לא באשמתם הישירה של האחרונים.
המצב ההיסטורי נוצר משום שיהדות אשכנז עלתה ארצה לפני יהדות
המזרח, והשתלטה על כל נכסי המשק. את הנעשה אין להשיב, אך יש
לרצות לתקן ככל האפשר. התימנים בארץ לא ממשיכים סתם כך ללעוס
את הג'ת משום שזה היה עוד בתרבותם משנים רחוקות. ישנה סיבה
נוספת. חברתם הכלואה והמופלית, בין אם לרעה ובין אם לטובה מתוך
הרצון לתקן, נמצאת במשבר כארבעים שנה. תרבותם עדיין לא השתחררה
מתסביך "ילדי תימן", תסביך שאם יצא מהתיבה יושווה אולי למעשים
שנעשו ביהודי אשכנז בשנות הארבעים של המאה העשרים. בכדי שלא
להפוך עולמות ולהתפוצץ ברחובות הם מעלים מעשנות. בזמן כתיבת
שורות אלו, במרקע הטלוויזיה, נכנס דב נבון מ"החמישייה הקאמרית"
לדירה של קרן מור ומתלונן על כך שהתקשורת מתעלמת מנושא ילדי
תימן. לא פלא, אין תימנים בדרג הבכיר בתקשורת, מדוע שלא יתעלמו
מהנושא, אפוא, הנשארים. קל יותר להאשים את התימנים ושאר
הספרדים במצבם ולהמשיך לקפח אותם, מאשר להביט נכוחה, ולהודות
כי אוכלוסייה שלמה מופלית. מצבה אינו משתנה לא משום שהם מעשנים
הרבה מריחואנה אלא בשל העובדה שאינם נמצאים בעמדות המפתח בחברה
הישראלית בכמות מספקת שתוליך לשיפור מצבם. קל בהרבה להלחם בנגע
הסמים הפושע בכל החברה הישראלית, מאשר לקדם את מצבם של יהודי
תימן מבחינת הסטטוס הישראלי שלהם.