לשיר הבא יש סיפור מאד נחמד. האהוב שנסע (ההוא מ"מסע"), שלח
מכתב אהבה ובו שיר מקסים. כהרגלי התיישבתי על הפסנתר ותוך כמה
דקות נברא שיר. אבי היקר אהב כ"כ את השיר והיה מבקש ממני לנגן
לו אותו שוב ושוב. כאשר חזר האהוב הכרזתי באהבה שהלחנתי את שיר
האהבה ששלח והתגובה לא אחרה להגיע: מה פתאום, כבר יש לשיר הזה
מנגינה והיא הולכת כך...   " תפסיק מיד, מה פתאום, זה בכלל לא
הולך ככה" השמעתי לו את השיר, הוא הנהן בפירגון משהו אך עדין
עמד על שלו והמשיך לשיר את השיר המקורי.
אז ככה, עד היום אין לי מושג מי כתב את המילים (אם מישהו מכם
יודע אשמח לשמוע כמובן), זהו שיר שבוצע ע"י דורון מזר באחד
מתקליטיו שניסיתי לאתר ללא הצלחה.
אני אישית מתה עליו, זה השיר האהוב עלי בכל מחברת השירים -
כמובן כרגיל, אני מקווה שתהנו.

ולא אבקש יותר / מילים: לא ידוע  לחן: מיה שחר

מילים מילים מילים כתבתי
דברים שלהגיד לך לא העזתי
הקזתי דיו, טיפה אחר טיפה

ובדמי חתמתי שלך באהבה
האם תתני סימן
האם זו דמעה בעינייך או עשן לבן

תני לי קצת ממך
תני לי פינה קטנה
פינה קטנה בתוך ליבך
שיהיה בה בשבילי מקום
תני לי פינה קטנה
שבה אוכל להסתדר
אולי, למצוא קצת חום.

זרים של אותיות שלחתי
שמחה ואהבה ביקשתי
כתבתי בכאב בתשוקה בחום בצעקה

מכתב של תשוקה ועצב
חתום בנשיקה
על דף נייר לבן
כתבתי מילים שרציתי להגיד מזמן

תני לי קצת ממך...