הרגשתי שאני נחנקת, שאין יותר כוח בגופי להקשיב לשטויות שלו.
מי הוא בכלל? מה הוא חושב שהוא?  שבגלל שהוא מילא חלל ריק בתוך
ליבי, הוא יכול לנצל אותי? הוא חושב שעכשיו הכל בסדר? שאני
סלחתי? אבל הוא טועה, אתם פשוט לא מבינים עד כמה זאת הפעם
האחרונה שאני חושבת עליו, כי נמאס לי לחיות בשקר הזה ששיקרתי
לעצמי. יותר אני לא אלך בעקבותיו כמו חתול שמתחנן לחלב, אני לא
אשמע לו. פה זה התחיל, מתחת לעץ הזה, אבל פה זה גם ייפסק. אני
אותו כבר לא אוהבת, והעץ הזה, שחרוט עליו רוני ועידן לנצח,
ייגדע כמו חלומי. אני אותו לא אזכור יותר, אותי הוא כבר לא
מעניין.