אור הנרות מסביבי,
נשיפה קטנה - וחשוך כאן.
מנסה ללכת לאט, שלא יכבה הנר,
שלא אלך בדרך לא מוארת.
בשקט בשקט, על קצות האצבעות,
לא רוצה להרעיד את הלהבה.

שתיקת המוות אופפת אותי,
נשיפה קטנה - ונשברה הדממה.
אז אני הולכת לאט לאט,
על קצות האצבעות,
לא רוצה להרעיד את השקט.

רק את נשימת אפך אני שומעת,
עייניך אינן פקוחות,
פנייך חיוורות,
דמעה זולגת על לחייך הטהורה.

שקט. דממה. חושך.
השקט לא רעד,
הדממה לא החרישה,
הלהבה לא זעה.

הקור עוטף גופי,
קר לי, קר בכל הגוף...