כמו הפרח בבוא חורף קר
כמו הנר שדועך עם הזמן
כמו הציפור שכנפה נשברה
חיי חסרי תקווה
כאילו לדרך אין עוד המשך
עוצם את עיניי האור מתקרב
אני מסונוור כמעט עד כאב
וזה חודר ללב
יותר הקשבה, יותר נתינה
יותר סבלנות ויותר הבנה
קצת קרני שמש שוב על פניי
ייבשו כל דמעותיי
יותר כוונות ותפילה לבאות
לא עוד כאב לא עוד אכזבות
שחר יפציע יופיע שוב אור
ולנפשי מזור
תפילה קטנה תיתן תקווה
המשך הדרך כבר נמצא...
יותר חיוך, יותר אהדה
ישרו עליי את השלווה...
נכתב 28/03/04 -
קצת אופטימיות לא תזיק....
השיר הוצא לאור בספר "שירת השורות" - אסופת שירה ישראלית,
אנולוגיה שניה בסדרה. "חשיפה ראשונה"
בהוצאת שורות הוצאה לאור © 2004
בספר הראשון בסידרה, הוצא לאור השיר הבא - מצ"ב:
http://stage.co.il/Stories/279936
|