ראיתי אותם לידי
ראיתי אותם
והם הידסו ברגליהם הדומות לטפרים
ציפורנים ארוכות וחדות
נשלחות להגיע אלי
הפכתי ראשי להביט בם
נשמתי נרעדה בתוכי
צלליות נמתחות מאחוריהם
עיניהם שחורות
מחבקים אותי מאחור הם עוטפים
אני חשה אותם לצדי
נושפים קלות בעורפי
ועורי מסתמר
אווז פסע על קברי
אני רואה אותם למולי
מחייכים בפה בלי שיניים
מזכירים לי את רעות עברי
מגבירה צעדי, מתרחקת
שומעת אותם רצים לצדי
והם חוזרים ואומרים
את מה שלא רציתי לשמוע
וצוחקים ומוחאים כפיים
כשהם רואים אותי מועדת
והמנהרה ארוכה, חשוכה
הסוף לא נראה בדרך
אבנים נשחקות תחת כפות רגלי
שרוטות עד הבשר, הכאב לא חשוב
רק לרוץ ולרוץ ולרוץ, לא לחשוב
אולי כך אוכל לתפוס במרחק
את מה שנשמט כה בקלות מבין אצבעותי
- שעת עירות.